החומוסייה היפואית ״עלי קרוואן״ הידועה יותר בתור אבו חסן

היא חומוסייה פופולרית ותיקה, הסניף הראשון הוקם בתל אביב יפו

ברחוב הדולפין לפני כ-52 שנה, אין חובב חומוס אחד שלא מכיר

ולא שמע עליה ועם השנים התפתחה לרשת מעצמת חומוס

מפורסמת בקרב הקהל הערבי וכן גם הקהל היהודי

​

​

​

בספטמבר בשנת 2017 רצה ידיעה בקבוצת פייסבוק ״ymet”; "פרסום ראשון: כ-3 עובדי מסעדת החומוס הוותיקה אבו חסן בת"א נעצרו הבוקר בבתיהם לאחר שלפי החשד בישלו גרגירי חומוס במים שלקחו מאסלת השירותים של המסעדה". בידיעה השיקרית הזו הייתה גם את "תגובת" בעלי המסעדה: ״זה היה אירוע נקודתי, הייתה הפסקת מים והיינו חייבים לבשל מהר כמה מנות, אנשים היו רעבים״

פייק ניוז זוהי תופעה בה מתפרסמים דיווחים מזויפים או משונים באמצעות כתבות, תמונות, ווידאו, או פרסומות, והקוראים בדרך כלל מאמינים להם. כאלו חדשות נועדו להטעות את הציבור מסיבות כאלו ואחרות

הידיעה השקרית הזו, נועדה להטעות את הציבור ולפגוע בתדמית הציבורית של החומוסיה הותיקה

לחומוסיה קיים כבר הרבה מאוד שנים, שם טוב, זוכרים אותה לשבח, בזכות הטעם של החומוס הייחודי שלה. אני עובדת במשך שנה וחצי בחומוס ״שייקלה״ חומוסיה הממוקמת כעשר דקות הליכה מהסניף של ״אבו חסן״ בראשון לציון, במשך הזמן שאני עובדת שם, קיימות אינספור השוואות לחומוס אבו חסן, מפני שהחומוסייה קיים מעל חמישים שנה, הטעם שלה חקוק לאנשים בזיכרון.

המפיץ של הידיעה השקרית הזו ללא ספק ניסה להרוס את שמה את של החומוסיה, וניסה למחוק ברגע, עבודה של מעל חמישים שנה, הרי מי יחזור למסעדה שבושלו בה מנות מן האסלה

​

המפיץ הפייק ניוז השתמש בשיטת חבות התקשורת, חבות התקשורת זוהי שיטה תקשורתית שבה משתמשים במגוון כלים תקשורתיים על מנת להשפיע על דעות הציבור ולקדם סדרי עדיפויות מסוימים או אפילו לשנות אופן ההתנהלות בחברה. זה הוא האופן שבו משתמשים בתקשורת כדי לצור או לשנות דעות ולהשפיע על התרבות והחברה באופן יעיל

​

בעלי החומוסיה אמרו שבמשך תקופה ממושכת הם מקבלים טלפונים כועסים וזועמים, ודי בצדק, איך אתם הייתם מגיבים אם הייתם חושבים שאכלתם חומוס שבושל במי אסלה? לא מהנה במיוחד נכון? ככה הלקוחות הרגישו, הפוסט הזה באמת עשה למקום נזק רב

לפי דעתי אותם לקוחות היו צריכים להפעיל שיקול דעת, כל חובב חומוס יודע שעל מנת לבשל חומוס, הוא צריך להיות במשך שעות על הגז, ומכיוון שמדובר במקום כל כך גדול ומבוקש, לא מכינים סיר קטן של חומוס, אלא סיר שיכול לפחות להכיל 5-6 קילו גרגירי חומוס, לפחות ככה זה בחומוסייה שבה אני עובדת, ועם כל הכבוד לאסלות המתקדמות שיש היום בשוק, מדובר בכמה ליטרים, ובאף אסלה אין כמות מים כזו באופן מיידי, הרי טענו בידיעה השקרית שהם היו קצרים בזמן

​

החומוסיה כמובן לא נשארה אדישה למקרה, ואחרי קרבות בית משפט ממושכים שתחילה בית המשפט פסק פיצויים בסך 5,000 שח, לטובת המסעדה, כלומר שמפיץ הידיעה ישלם למסעדה, הם לא היו מרוצים, ובצדק, 5,000 שקלים לא יפצו על הנזק שנעשה למסעדה, בטח לא לנזק שנעשה לעובדים, אני משערת שכל החברים והמשפחה הרימו גבה על התנהלות אותו העובד, ובכלל, תנסו לשים את עצמכם בנעליי הלקוחות, איך תדעו מה היא התנהלות המסעדה באופן כללי? אם לא אכלתם מלפני ״התפוצצות הפרשה״ חומוס בניחוח ?מי אסלה

​

בעלי החומוסיה ערערו על הסכום המזערי הזה, והערעור התקבל ולבסוף נקבע שמפיץ הפייק ניוז ישלם למסעדה 30 אלף שקלים על סך פיצויים, ועוד עשרת אלפים שקלים עבור שכר טרחה

הייתי לפני כמה זמן הייתי במסעדה מוכרת עם אימי, עם מטבח פתוח, זאת אומרת, הקבל רואה מה מתרחש במטבח, ישבתי בשולחן, וחיכיתי למצרית ובהיתי בקיר בזמן הזה, ופתאום אני רואה גוק קטן מטייל על הויטרינה של המבטח, ליד האוכל בחופשיות, הערתי את צומת ליבה של אמא שלי, והתקרבנו שנינו לויטרינה, ואמרתי לאותו עובד; ״יש פה ג׳וק״ והוא פשוט העיף אותו והמשיך בעבודה, המעשה הזה נתן לי תחושה של, אוקיי זה לא משהו חד פעמי, רגילים לזה פה, ואני ואמא שלי לקחנו את הדברים שלנו ויצאנו מהמסעדה, אף אדם לא ירגיש בנוח לאכול בזמן שייתכן שחרקים טיפסו לו על האוכל, והעובדים מתייחסים לזה כאילו זה נורמטיבי

​

נניח ואותם לקוחות היו נסערים ולא הצליחו להפעיל שיקול דעת, וחשבו שהמים שבהם בושל החומוס אכן מהאסלה, כמו שאף אחד לא ירצה לאכול מנה שבושלה במים של בית שימוש, אף אחד לא ירצה לאכול במסעדה שחרקים מטיילים בה באופן חופשי, פשוט מאוד, ולכן

אני מבינה, ובטוחה שכולם מבינים את העצבים שהלקוחות ככל הנראה חוו באותו הרגע שקראו את הידיעה השקרית

 

נניח קראנו ידיעה מסויימת, איך נוכל להבדיל אם מדובר בידיעה מהימן או שקרית? יש מספר שלבים

​

נבדוק את מקור המידע ווודא שהוא מהימן ומהווים מקורות עקביים ואמינים

 נחפש עדכונים נוספים או מקורות מהימנים שמאשרים או מכחישים את המידע שקראת לגביו

 נבדוק את הפרטים המובאים בכתבה כמו תאריכים, מקומות, ושמות. בדוק אם הם תואמים למידע שפורסם במקורות אמינים, למשל חדשות ששם חופרים לשורש העניין ומגלים האם הדבר באמת התרחש או לא

 נחקור את מקורות התמונות והווידאו בכתבה ווודא שהם אמינים ולא עריכה או זיוף

 נבדוק אם הכתבה מסתמכת על מקורות אמינים ואם היא מספקת מידע מסודר ורשמי

במקום להישען על ידע או פרסומים לבד, תמיד חשוב לבדוק ולוודא את המידע ממקורות רשמיים ואמינים