​

אי אפשר להתנתק ביום בהיר אחד מהרשת, הרשתות החברתיות זה כמו סיגריות, זה ממכר, קשה מאוד ורק בודדים מצליחים להפסיק ולהתנתק לגמרי מהרשתות החברתיות, המידע של כולנו נמצא ברחבי האינטרנט מהטיקטוק עד ל144 חיפוש אנשים, אחרי שהזדהת והכנסת פרטים, לדוגמה לאתר 144, הפרטים האישיים שלנו מפורסמים לעיני כל, מספר טלפון, כתובת, גיל וכו.. לדעתי צריך הרבה אומץ בשביל להתנתק מהרשתות החברתיות, להיות מאחור, לדעת על טרנדים עדכניים רק אחרי חודשים שהם קרו, לדוגמה הקראנץ פיסטוק, במשך חודשיים שיגע את המדינה, מהלך שיווקי מדהים או ביקוש גבוה וחוסר במוצר? תקראו לזה איך שאתם רוצים, שבר את כל הרשתות, ברמה שקיוסקים וחנויות גלידות שמו שלט ענק בכניסה ״אין קראנץ׳ פיסטוק״, ההייפ הגבוה והביקוש הרב שנוצר סביב זה, קרה ברשת החברתית, בגלל שהיו מעט מאוד גלידות כאלו, כל אחד שמצא, פירסם והעלה את עצמו טועם, מצלם את הארטיק, מצלם את המקרר עם הכמות ארטיקים

סבתא שלי למשל, שבקושי יודעת לפתוח יוטיוב, שסיפרתי לה בעבר על הטירוף של הקראנץ פיסטוק לא הבינה בכלל על מה מדובר, ולמה ככ הרבה אנשים מתלהבים להשיג אותו. אז למה באמת ככ הרבה אנשים התלהבו להשיג אותו? חרדת החמצה - פומו, הטיקטוק והאינסטגרם היו מוצפים בסרטונים המדברים על הקראנץ פיסטוק, כל כך הרבה אנשים חיפשו ורצו לנסות בשביל לא להישאר מאחור, פחדו להחמיץ חוויות שקורות בזמן אמת

מה הייתם מעדיפים? פרטיות או קשרים ברשתות החברתיות? אם אשמור על מרחק מהרשתות, אהיה פחות מעורבת, ואתרחק לאט לאט, מחברים או מהקהילה שמשתייכת לרשת חברתית מסויימת, זה תהליך זה לוקח זמן, אבל לאט לאט זה יקרה, שהייתי יותר קטנה הכרתי המון חברות מהאינסטגרם, היה לנו אותם תחומי עניין ועם חלק אני בקשר עד היום, אבל אני בטוחה במאה אחוז, אם הייתי מתרחקת לאט לאט ומתנתקת בהדרגתיות מן הרשתות החברתיות, לאט לאט הייתי מתרחקת מכל החברות הללו שיצרתי לעצמי בזכות הרשתות החברתיות, ולכן אני הייתי בוחרת בקשרים מהרשתות החברתיות

​

יש המון חסרונות ברשתות החברתיות, ללא ספק, אבל יש גם לא מעט יתרונות, הרשת החברתית היא נותנת המון מידע באופן מיידי, ומהיר אומנם לא בהכרח מהימן אבל היא עוזרת מאוד בחיי היום יום, הדילמה המרכזית היא האם לוותר על הפרטיות שלי בשביל כל השירותים האלה שאני מקבלת באופן הכי נגיש שיש או לשמר את הפרטיות שלי, להתרחק מהרשת החברתית, ולא להיחשף ולקבל את כל השירותים שאנו מקבלים, אני אישית, הייתי נשארת ברשת החברתית בכל מחיר, גם אם לא הייתי מקבלת שום שירותים בתמורה, וגם אם לא בהכרח הייתי מתנתקת מהקשרים שנוצרו באמצעות הרשתות החברתיות, כמעט כל בני הנוער באופן מוחלט הם מכורים לטיקטוק, לאינסטגרם, לווצאפ לכל הרשתות החברתיות, אני מרגישה שאני תמיד חייבת להישאר מעודכנת, זאת תרפיה כזאת לגלול ברשתות החברתיות, להישאר מעודכנים, ולהתעניין בתכנים חדשים

אז כן, אני מכורה, ואני מאמינה שכולם, אי אפשר להתנתק, ולמרות כל התאגידים הכלכליים שסוחרים במידע שלי, אני לא אעיז להתנתק, כי אני מכורה

מגיל קטן ההורים הרגילו אותנו להיות דבוקים לטלוויזיה, תכלס מה רע? קיבלנו מאיתנו מנוחה ושקט לזמן ארוך, הילדים שולטים בטלוויזיה ללא עזרה של הורה, או תמיכה של מבוגר, עצם כך שההורים מושיבים את הילדים מול הטלוויזיה, שהם נמצאים בסיטואציה שהם השולטים, הם המחליטים, מה שהם ירצו לראות הם יראו, מחליש את הסמכות של ההורה מול הילד.
בתרבות המודרנית שבה שלטה הטלוויזיה והיום האינטרנט והרשתות החברתיות, טוענים שעקב המהפכה הטכנולוגית קיים אובדן ילדות
היום ילדים חשופים לכל כך הרבה תכנים שלא מתאימים לגילם ומידי פעם אני שואלת את עצמי, גם אני נחשפתי בגיל הזה לתכנים הללו ופשוט הייתי עיוורת לכך? היום בטיקטוק, בטלוויזיה, ובאינסטגרם מוצפים כל כך הרבה תכנים מיניים שלא נועדו לילדים אך לרשתות חברתיות ולאינטרנט אין את היכולת להפריד בין תכנים של מבוגרים לתכנים של ילדים, יש כפתור בגוגל שהוא מסנן תכנים, אבל גוגל הוא מנוע חיפוש, ילדים לא משתמשים בו בתדירות גבוהה, ילדים משתמשים ברשתות החברתיות בתדירות גבוה, ובדיוק בנקודה היא הם מאבדים את ילדותם